ההזדמנות לחזור לבית המשפחה הישן ולהופכו לבית חלומות טענה את הפרוייקט בזכרונות ורגשות. למבנה קסם רב בזכות מיקומו, בסימטה "פרטית" בצפון הישן של תל אביב לצד פארק ירוק. מראה הוילה אשר תוכננה בשנות ה80 בסגנון אופייני לא תאם את חזון העיצוב של בעלי הבית ואת שאיפתם לבית חלומות ישראלי ועכשווי אשר יבטא את סגנונם האישי.

בפרוייקט תוכננו מחדש דירת הגג וקומת מגורים בקרקע עבור בני הזוג ושלושת ילדיהם. כמו כן הוחלט על שיפוץ החזיתות, לוחות האבן קולפו, אדניות הוסרו, פתחי אור הורחבו ונבחרה סקאלת צבעי האפור המשתנה בין המימדים והחומרים השונים בכדי לשוות למבנה מראה קל ועכשוי.

נתבקשתי ליצור חללים משפחתיים מרווחים ומזמינים המאפשרים התאספות של המשפחה סביב פינות האוכל והישיבה הפזורות בחלל המגורים ובמרפסת הגג הכוללת מטבח מאובזר ופינות ישיבה. חשיבות רבה יוחסה ליצירת איזור פרטי לכל אחד מדרי הבית. ארבעת קירות גרעין המעלית הפרטית אשר בלב הבית חופו בלבנים מפורקות כשמסביבם ההתרחשות האדריכלית. החללים השונים זורמים אחד אל השני עד הכניסה ליח' ההורים, כאשר ממנה יש יציאה למרפסת הבוקר האינטימית שלצד המטבח.

קומת הכניסה שתוכננה כ"קומת הצעירים" מצויידת במערכת קולנוע ביתי ומוזיקה, יח' בר מנירוסטה וזכוכית, וחדרי שינה ורחצה מפנקים. עם תחילת העבודה נחשפתי למורשת המתועדת של המשפחה, השזורה בהיסטוריה של הקמת המדינה. ההצעה לשלב את התמונות והמסמכים מדורות העבר בלב קומת הצעירים כדי לקשור בין הדורות, זכתה לגיבוי מצד בעלי הבית וכך נוצרה "גלריית העבר" ששולבה בעדינות בנגרות החלל. הבית המקורי כלל פריטי ריהוט, תאורה,אמנות ושטיחים איכותיים שהשתלבו במערך החדש לצד פריטים חדשים שתוכננו ונרכשו במיוחד עבורו.

דגש הושם על ההיבט הסביבתי. הרחבת הפתחים לאופטימיזציה של אור ואוויר בשילוב עם הוספת תריסים להפחתת צריכת החשמל למיזוג ותאורה, הפרדת מרכיבי הפסולת באתר לפני פינוייה, סינון ושימוש חוזר בחול הים תחת הריצוף, שימוש חוזר בפריטים מעולים שהיו בבית כגון נגרויות, גופי תאורה ומדרכי עץ איכותיים שטופלו והותקנו מחדש.