זהו פרוייקט ההרחבה הראשון מסוגו בטיפוס "רביעיית מגורים" שנבנה בשכונת ביצרון בראשית התחדשותה. הוא בוצע עבור זוג צעיר, הורים לתינוק, שחפצו בחלל ביתי ייחודי המשדר חופש ופתיחות.

חזית הבית המאופקת בלבן-כחול נועדה להשתלב באופייה הצנוע של השכונה באותה עת. עיצוב החזית הראשית, השואב השראתו מסגנון הבניה הבינלאומי, נעשה בקווים פשוטים ונקיים, חף מקישוטים מיותרים עם טיח לבן חלק, תוך שימוש במסגרות ברזל בלגי בצבע כחול ובקווים אופקיים דוגמת מעקות סיפון אוניה. וריאציה לחלון ה"מדחום" בוצעה מעל דלת הכניסה בחלל מדרגות הכניסה. פתיחתו מזרימה אויר צפון מערבי לבית. הבית תוכנן כך שיהיה פתוח לרחוב ולעוברים והשבים, ללא גדרות ועם מעקה נמוך במתכוון.

מילות השיר "לעולם בעקבות השמש, לעולם בעקבות האור.." מתאימות למהותו של החלל ולכוונת התכנון. זהו בית שמרכז חייו מתנהלים בצדו הדרומי המואר והשמשי למרות שהכניסה אליו מצפון. לשם כך נוצר מעבר ישיר ממרכז המבואה אל החלל המרכזי הדרומי, תוך שמירה על קשר עין עם קצה חלונות הבית מרגע הכניסה. חלון הסקיי לייט שמעל המדרגות מכניס אור לצדו הצפוני הפנימי של הבית. הרצון ליהנות ממרפסת הגג בכל ימות השנה, ולהימנע מהפרדת חדרי השינה, הביא להחלטה למקם את הסלון בקומת הגג אליו מגיעים בסוף היום להתרגעות או לאירוח. בקומה הראשית תוכנן חדר אוכל גדול כמרחב מרכזי בו מתנהל חלק ניכר מחיי המשפחה ומאפשר ארוח רב משתתפים סביב השולחן. הוא ממוקם בפינה הצופה לגינות הסמוכות עם מערכת חלונות גדולים ומסוגננים בין המטבח המרווח לפינת הישיבה הכיפית ויוצר איתם חלל הרמוני.

ריצפת אבן חברון אשר בכל הבית, גרם מדרגות הכניסה יצוק מטראצו תכלת, כמו גם צבעי הכחול לבן השולטים בו, מבטאים את החיבור החזק של בעליו לארץ ולהוויה הישראלית.